בחירת האחסון המתאים לכל אתר אינטרנט נתון היא סוגיה נפוצה. שתי האפשרויות – שרתי "חלונות" של מיקרוסופט ושרתי הקוד הפתוח "לינוקס" – התקדמו מאד מאז תחילת העשור הנוכחי. קשה, אולי בלתי אפשרי, להצביע על פעולה כלשהי ברמת תפקודי השרת שמערכת אחת יכולה לבצע והשנייה אינה יכולה. אולם בכל זאת יש בין שתי המערכות הבדלים שיש לשקול בכובד ראש בבואכם לבחור שרת אחסון או פלטפורמת פיתוח.
- מהי שפת התכנות בה נוצר האתר שלך? באיזה מסד נתונים הוא משתמש?
- לאיזה סוג אחסון זקוק האתר?
- לכמה אבטחה זקוק האתר?
- מהי רמת הידע המקצועי של מי שמנהל את האתר?
- מהם התוכנות והשירותים הנלווים שהאתר דורש?
- מהו הממשק הניהולי בו תשתמש לניהול חלקיו האחרים של חשבון האחסון?
- מה גודל התקציב שאתה מוכן להוציא על אחסון האתר כיום ובעתיד הנראה לעין?
- כמה חשוב השרת לתפודו השוטף של האתר?
- באילו דרכים תגבה את תוכן האתר וכיצד תשחזר אותו במידה שהדבר יידרש?
- ולסיום, ההבדל בין גישת הקוד הפתוח למערכות מסחריות סגורות
אחסון אתרים לינוקס – Linux Single Site לעסקים קטנים, אתרי תוכן ובלוגים – רק 37₪ לחודש ויש לך חבילת אחסון מנצחת! לחצ/י כאן להזמנה – עם הבטחה להחזר כספי מלא מכל סיבה שהיא אם משהו לא מתאים לך!
שפת תכנות ומסד נתונים בהם האתר שלך כתוב
אם כבר הקמת את האתר שלך, והדבר נעשה באמצעות שפות תכנות כמו .NET או ASP, ובמסדי נתונים כמו MS-Access או Microsoft SQL, הרי שהשאלה כבר הוכרעה – אתה צריך שרת של מיקרוסופט. אולם עדיין צריך לבחור את השירות המתאים לכם ביותר. בסוויטהום אנו עושים שימוש בסביבת ניהול H-sphere לשרתי חלונות, שפועלת על מספר שרתים בו בזמן. תפקידי שרתי החלונות מוגבלים להרצת סקריפטים על שרתי ווב מוקשחים ולהרצת מסדי הנתונים על שרתים מופרדים מאלה. יתר הפעולות, כמו DNS, דוא"ל, ממשקי הניהול של חשבונות האחסון ושירותי mySQL יושבים על שרתים נפרדים לחלוטין, הפועלים על מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס. אנו רואים בכך את המענה האידיאלי למתן כלל שרותי האחסון.
במקרה ששפת התכנות בה נכתב האתר היא PHP והאתר יושב על שרת mySQL לצורך מסד הנתונים, ניתן לבחור בין שרתי לינוקס (ראו להלן) או בשרתי חלונות. הדבר נכון גם לאתרים שנכתבו ב-Perl וב-Python וגם לרוב האתרים שנכתבו בג'אווה.
לאיזה סוג אחסון האתר זקוק כדי לבחור את שיטת האחסון צריך לוודא את צרכיו של האתר מבחינה זו. לאתרים מסוימים מספיק שרת שיתופי.
אחרים לעומתם זקוקים לשרת וירטואלי ואתרים רציניים וכבדים יותר יזדקקו לשרת ייעודי אחד לפחות. בין אפשרויות אלה יש הבדלים ניכרים בכל הנוגע לאבטחת מידע, עלות וביצועים.אפשר לאחסן אתרי וורדפרס על שרתי חלונות 2003 עם IIS6, אבל אז צריך לוותר על האפשרות להשתמש בקישורים מקוצרים, ואפשרויות נוספות רבות ידרשו התאמה מיוחדת. מנגד, שרתים וירטואליים או ייעודיים דורשים שירותי ניהול לא זולים, וזהו כמובן דבר שחובה להביא בחשבון כשבוחרים סוג שרת.
סוגיה חשובה לא פחות היא דרגת האבטחה שהאתר שלכם דורש ובאילו כלי ניהול וניטור הוא משתמש. אם אין הגבלת קוד כמו במערכות asp/.net, עולה השאלה איזו אבטחה רצויה לאתר שלכם. ישנם אתרים שלא יהוו מטרה להתנכלות והסיכויים שייפרצו קטנים. לעומתם יש אתרים פגיעים יותר. יש סוגי שירות, כמו אחסון שיתופי, הדורשים פורטים פתוחים לעולם, כמו FTP, RDP או SSH. לשרת ממוצע הפועל על לינוקס עם ממשק cPanel יש מערכת IPS נחמדה שתחסום כתובות אחרי מספר מסוים של נסיונות גישה, מערכת שמגנה על תיקיות, מערכת mod_security להגנה על שרת האינטרנט, סביבת הרצה נפרדת לסקריפטים של PHP ועוד מגננות.
העלות הכוללת של רשיונות תוכנה לשרת מסוג זה הנה עד $45 לשרת ייעודי ועד $25 לשרת וירטואלי. אותם יישומי הגנה בשרת חלונות תעלה הרבה יותר. נתון אחרון שיש לשקול הוא אופי הרשת הכוללת והמחשבים האחרים הנוכחים בה. שרת חלונות ברשת עם מחשבי חלונות נטולי הגנות מיוחדות יהיה פגיע יותר לתוכנות ריגול ולתוכנות זדוניות אחרות. לעומתם, שרת לינוקס, הגם שאינו מאובטח ב-100% (אין דבר כזה), בכל זאת יהווה אתגר מסוג שונה לפורץ שיידרש למידה כלשהי של מאמץ אנושי, בניגוד לשרת חלונות היכול להיפרץ בקלות יחסית על ידי תוכנת פריצה אוטומטית (בוט).
מהי רמת הידע המקצועי של מי שמנהל את האתר
ישנם שרתים, כמו שרתי VPS וירטואליים או שרתיים ייעודיים, בהם הניהול נשאר בידי הלקוח. במקרה כזה, מוטב שרת חלונות שמנוהל נכון ומעודכן לעתים תכופות מאשר שרת לינוקס הנשאר ללא טיפול מתאים. שרתי לינוקס קשים יותר לניהול ונעדרים את כלי הניהול הויזואליים המקלים על החיים. עם זאת, שרת לינוקס המופקד בידי טכנאי חרוץ בעל ידע ממוצע, שמתחזק את האתר באופן שוטף, ייהנה מאמינות, עמידות ויציבות גבוהות יותר.
מהם התוכנות והשירותים הנלווים שהאתר דורש?
לכל פעולה שמבצע האתר – משלוח דואר, כיווץ תמונות ואחרות – יש מודול שונה, והאופן בו מיושם המודול שונה משרת למשנהו. בשרת חלונות תזדקקו למודות כמו aspJpeg לטיפול בתמונות, ואילו בשרתי האחסון של לינוקס יש תוכנות חינמיות מצוינות כמו GD או ImageMagick. בנושא של משלוח מייל, ייתכנו הבדלים בין הגדרות שרת ה-SMTP. עוד סוגיה היא מספר המנהלים. האם אתם זקוקים לאזורים נפרדים לגישה מצד בעלי תפקידים שונים? אלה הם רק מבחר קטן מהשיקולים בנושא זה.
מהו הממשק הניהולי בו תשתמש לניהול חלקיו האחרים של חשבון האחסון
בשנים האחרונות הפכו ממשקי הניהול לחלק חשוב באפיון השרות ללקוח. שרתי הלינוקס המרתיעים נעשו קלים יותר לשימוש (במיוחד לציבור הנרחב המשתמש באחסון וורדפרס) בזכות מערכות כמו DirectAdmin, cPanel, Plesk ו-H-sphere. Plesk מסייעת גם למשתמשים בשרתי חלונות בשיפור האבטחה. גם השרתים הווירטואליים השתדרגו בזכות תוכנות כמו Virtuozzo מבית Parallels, בה ניתן להשתמש בשרתי לינוקס וחלונות כאחד. אנו בסוויטהום מספקים שירות אחסון מקומי באמצעות שרתי לינוקס עם ממשקי cPanel ואילו בשרתים וירטואליים אנו משתמשים ב-VMware ו-Proxmox/KVM.
מה תקציב האחסון של האתר ולאיזה גודל אחסון הוא יגיע
ככל שאתרכם גדול יותר ומצריך משאבים רבים יותר, כך תקציב האחסון גדל. אם משתמשים בשרת של חלונות יש לקחת בחשבון את מחירם הניכר של רשיונות מיקרוסופט, הן למערכת ההפעלה עצמה והן ל-SQL. עלות נוספת היא תוכנות כמו אנטיוירוס, אפליקיישן פיירוול ושרת דואר מקצועי. אם נדרשת אבטחה חזקה מהממוצע, גם זה כמובן מייקר את העניין. יש לבדוק אם עדיף לשלם כל פעם על שדרוג התוכנות או לעבוד בשיטת התשלום החודשי, כמו בתוכנית SPLA של מיקרוסופט.
עד כמה שרת האינטרנט מהווה חלק מתפקוד האתר בשנים האחרונות, מרבית האתרים המורכבים עברו להשתמש בשרת Apache. מפתחים מסתמכים על הפונקציות החכמות שלו לטיפול בכתובות URL, באגירה בקאש (caching) ועל מודולים כמו basic authentication היוצרים אפשרות לנהל אזורים מוגנים באופן קל ונוח. השרת מייצר לוגים המסייעים לדיבאגינג איכותי ומהיר, והמעטפת מסביב לשפות הסקריפטינג מאובטחת ברמה גבוהה. לעומתו, שרת IIS של מיקרוסופט נותן מענה לאתרי asp/.net. כלי הניהול שלו נוחים יחסית ומאפשרים גם למשתמשים נטולי מומחיות מקצועית להפעיל את כל היישומים הפופולריים. בנוסף לשתי אפשרויות אלה קיימים שרתים קלים יותר המיועדים למדיה ושרתי ג'אווה אותם אפשר להגדיר לפי היישום.
באילו דרכים תגבה את תוכן האתר וכיצד תשחזר אותו במידה שהדבר יידרש
חשוב לוודא על מי נופלת האחריות לגבות את האתר. תוכנות גיבוי עולות לא מעט, ולכך מתווספת עלות הגיבוי של מסדי נתונים. כשבוחרים חשבון אחסון חיוני לשקול כיצד האתר יגובה, לאיזו מדיה, באמצעות איזו תוכנה, וכיצד פועל הספק בנוגע לשחזורים. כיום ממשקי הניהול כוללים אפשרויות לגיבוי יומי, שבועי או חודשי, כאשר קבצי הגיבוי נשלחים לשרת FTP מרוחק או אליכם באימייל.
תפיסת קוד פתוח מול מערכות מסחריות סגורות
מלה אחרונה – יש להבין את ההבדל בין בחירה במערכת הפעלה למטרות רווח הסגורה לשינויים, ובין מערכת הפעלה המבוססת על קוד פתוח אותה יכולים כל חברי קהילת המשתמשים לשנות ולשפר. הוויכוח בנושא עדיין ניטש ברחבי האינטרנט, אולם אנו בסוויטהום שמחים יותר להפנות את כספנו לאנשים פרטיים מאשר לענקיות תוכנה זרות. חברות אינטרנט יכולות לסייע לקהילת ברשת פשוט בכך שישתמשו בתוכנות קוד פתוח, ידווחו על בעיות וישלמו סכומים קטנים כראות עיניהם על השימוש.
